מוצארט

מה אפשר ללמוד מהמֹח של מוצרט

השנה היא  1763, מוצרט יוצא לסיבוב הופעות באירופה. ילד, רק בן שבע, בקושי מציץ מבעד לפסנתר, מוצרט מרתק את הקהל שבא לראות אותו כשהוא מציג מיומנויות יוצאת דופן. הוא מנגן על כינור ופסנתר בזריזות ומיומנות שנראית בלתי אפשרית, בטח שלא לילד בן 7.

כשמוצרט שמע תו מסויים על כלי נגינה כלשהו, כל תו, הוא ידע מיד לזהות בדיוק באיזה תו מדובר. בין אם מדובר ב- A או B, מזור או מנור, בין אם באוקטבה אחת או אחרת, מוצרט ידע להבחין בהם. מוצרט ידע לעשות את זה גם הוא הוא היה בחדר אחר, ולא ראה באיזה כלי נגינה מדובר- הוא יכל לעשות זאת בכינור, בפסנתר, בחליל ובכל  כלי נגינה אחר.

דיוקן של מוצארט, תמונה מתוך ויקיפדיה

האם היכולת של מוצרט היא דוגמא למתנה שנולדים איתה?

היכולת הזאת היא הרבה פחות מסתורית ממה שהייתה לפני 250 שנה. הרבה מאוד אנשים שמעו על היכולת הזאת שנקראת: שמיעה אבסולוטית, והיא נדירה במיוחד. רק לאדם אחד מתוך 10,000 איש יש אותה. היא הרבה פחות נדירה אצל מוזיקאים מאשר אנשים אחרים, אבל גם אצל מוזיקאים היא חורגת מהנורמה: לבטהובן הייתה אותה, ליוהנס ברהם לא, לולדימיר הורוביץ הייתה אותה, לאיגור סטרבינסיקי לא. לפרנק סינטרה היה אותה, למיילס דיויד לא. במילים אחרות, שמיעה אבסולוטית נראית כמו ״מתנה״ שנולדים איתה. למעט אנשים יש אותה, לרוב המוחלט לא. זו לפחות הייתה האמונה במאתיים שנה האחרונות.
אולם, בעשורים האחרונים חוקרים הצליחו להגיע לתגליות מרתקות אודות המתנה הזו: ״שמיעה אבסולוטית״.

שמיעה אבסולוטית

הצעד הראשון לעבר ההבנה של השמיעה האבסולוטית קרה כאשר חוקרים גילו שאנשים שקיבלו את ה״מתנה״ הזו, קיבלו כולם שיעורי נגינה כאשר היו צעירים. למעשה, כמעט כל המוזיקאים עם שמיעה אבסולוטית התחילו את האימונים שלהם בגיל צעיר מאוד: בין גיל שלוש לחמש. אבל אם שמיעה אבסולוטית היא יכולות שנולדים איתה, לא אמורים היו להיות הבדלים בין אם קיבלת שיעורי מוזיקה בגיל צעיר ובין אם בגיל מבוגר.

הרמז השני הגיע כאשר חוקרים מצאו ששמיעה אבסולוטית הרבה יותר נפוצה בעצמים שמדברים שפות טונאליות, כמו תאילנדיית או ויאנטמית, או שפות אסיאטיות מסויימות כמו סינית. שפות טונאליות הן שפות שבהן מילים דומות נבדלות אחת מהשניה רק לפני הטון שבו הן נאמרות.  

עד לפני כמה שנים זה בערך מה שהחוקרים ידעו:

שיעורי מוזיקה בגיל צעיר היא הכרחית בשביל שמיעה אבסולוטית, ואם גדלת במדינה שבה מדברים בשפה טונלית, הסיכויים שלך גדלים עוד יותר. עד לפני כמה עשורים המדענים לא ידעו לומר בוודאות אם שמיעה אבסולוטית היא יכולת מולדת, אבל הם ידעו שאם זו אכן ״מתנה״, זו מתנה שמקבלים רק אם מקבלים בגיל צעיר אימונים מוזיקליים.  במילים אחרות, אפילו האנשים ברי המזל ש״נולדו איתה״, היו צריכים לעשות משהו בתמורה- הם היו צריכים להתאמן בגיל צעיר בשביל לפתח אותה.

האמת על שמיעה אבסולוטית:

המאפיינים של שמיעה אבסולוטית התגלו בשנת 2014 תודות לניסוי יוצא דופן שנערך בבית הספר ichionkai למוזיקה בטוקיו. הפסיכולוג היפני Ayako Sakakibara גייס עשרים וארבע ילדים בין הגילאים 2-6 והעביר אותם קורס אימון ייעודי שפותח במטרה ללמד אותם לזהות, רק על ידי שמיעה, מגוון אקורדים וצלילים בפסנתר.

כל הילדים קיבלו ארבע או חמישה אימונים בכל יום, שכל אחד מהם ערך רק כמה דקות, ונערכו עד שכל הילדים הצליחו לזהות את כל 14 האקורדים שהחוקר בחר באופן רנדומלי לחלוטין. חלק מהילדים הצליחו לעשות זאת אחרי שנה, אחרים אחרי שנה וחצי.

ברגע שילד מסוים הצליח לזהות את כל האקורדים, בחן החוקר בחן את הילד על כל תו בנפרד! לאחר השלימו את הקורס, כל הילדים במחקר הצליחו לפתח שמיעה אבסולוטית והצליחו לזהות כל תו שנוגן בפסנתר.

אלו תוצאות מדהימות. בעוד שבנסיבות נורמליות רק אחד מעשרת אלפים איש בעולם מפתחים שמיעה אבסולוטית, כל אחד מהילדים במחקר, כולל כולם, הצליחו לפתח זאת. ההשלכות הברורות של המחקר הם ששמיעה אבסולוטית, היא הרבה מעבר למתנה מולדת המוענקת לך בגנים, זו יכולת שכמעט כולם יכולים לפתח על ידי חשיפה מתאימה ואימון בגיל הנכון. המחקר הזה שינה את כל מה שהחוקרים יודעים על שמיעה אבסולוטית.

אז מה לגבי השמיעה האבסולוטית של מוצרט?

בואו נרגע נחקור את הילדות שלו ונקבל מושג יותר טוב מה בדיוק קרה שם:

אביו של מוצרט הוא מוזיקאי ומלחין, עם כישרון די בינוני, שמעולם לא זכה להצלחה שבה הוא כל כך חשק, ולכן החליט שבילדיו הוא ישקיע כמו שהוא רצה שהוריו ישקיעו בו. הוא התחיל עם האחות הגדולה, מריה אנה מוצרט, שכבר בגיל 11 התחילה להופיע לבדה באירופה. כאשר נולד מוצרט, אביו החליט להתחיל את שיעורי המוזיקה שלו אפילו בגיל יותר מוקדם.

כאשר היה בן 4, הקדיש אביו של מוצרט את כל זמנו בשביל ללמד את בנו כינור, פסנתר ועוד. בעוד שאנחנו לא יודעים בידיוק כמה שעות הקדיש אביו ללמד את בנו מוזיקה, אנחנו יודעים בוודאות שבגיל שבע מוצרט תרגל והתאמן בפסנתר באופן אינטנסיבי הרבה יותר מאשר הילדים במחקר אקאיו, שפיתחו כולם שמיעה אבסולוטית. כשמסתכלים על זה ככה, אין שום דבר מפתיע בעובדה שמוצרט פיתח שמיעה אבסולוטית.

אז האם אפשר לומר שמוצרט קיבל ״מתנה״? כן ולא.

האם הוא נולד עם גנים ספציפיים שאפשרו לו להבחין בין צלילים באופן כל כך מדוייק? כמעט כל החוקרים המובילים בעולם היום יגידו לכם שלא. הם יגידו לכם שאם מוצראט היה גדל בסביבה אחרת, שאין בה ולו כלי נגינה אחד, הוא לא היה מפתח את השמיעה האבסולוטית שלו. אבל מצד שני, מוצרט נולד עם מתנה אחרת. מתנה שגם הילדים במחקר של אקאיו נולדו איתה, למעשה, גם אנחנו. כולנו ניחנו במח גמיש ומסתגל, שיכול, בעזרת אימון ותרגול נכונים, לפתח יכולות שנראות מהצד כמו קסם, כזה שרק אנשים יחיד סגולה נולדו איתו.

רק בעשורים האחרונים חוקרי מח הצליחו להבין איך ״מתנה״ כזו אפשרית. לאורך שנים חוקרים האמינו שאנחנו נולדים עם מוח מובנה וקבוע. הם האמינו שמסלולי התקשורת שאיתם נולדו הם אלו שיקבעו את היכולות שלנו בעתיד. ההנחה המרכזית הייתה ששום תרגול ואימון אינם יכולים לעזור לכם אם לא נולדתם אם הגן המתאים.

אולם מאז 1990 חוקרי מח החלו להבין, שהמח, אפילו מח של אדם בוגר, הוא הרבה יותר גמיש ומסתגל ממה שאי פעם חשבנו, והגמישות הזאת מעניקה לנו מידה עצומה של שליטה במה המח שלנו מסוגל ומה לא. מה אנחנו יכולים לעשות ומה לא. באופן ספציפי יותר, המח מחווט את עצמו מחדש בהתאם לחוויות שאנו חווים בחיינו. קשרים חדשים נוצרים בין נוירונים, קשרים קיימים יכולים להתחזק, קשרים אחרים יכולים להיחלש, ואפילו יש עדויות לכך שאפשר להצמיח נוירונים חדשים במקומות מסויימים במח. בעיקר באזורים הקשורים בזיכרון אגב. 

היכולת של המח לארגן את מערך הקשרים שלו בהתאם לחוויות שאנו חווים מסבירה כיצד מוצרט, והילדים במחקר של אקאיו פיתחו שמיעה אבסולוטית: שנים של אימון בגיל מוקדם פיתחו במח מסלולי תקשורת ייחודים, ועיצבו את המח כך שיאפשר שמיעה אבסולוטית. החוקרים עוד לא יודעים בוודאות איזה מסלולי תקשורת אלה, היכן הם נמצאים ובדיוק איך הם עובדים, אבל הם יודעים בוודאות שהם נוצרו כתוצאה מתרגול ואימון עקבי ולא כתוצאה מגנים מתוכנתים מראש.



Share on facebook
שתף בפייס
Share on google
שתף במייל
Share on whatsapp
שתף בווצאפ
סגירת תפריט